פסק-דין בתיק ת"א 1268-07

1.   בפני תביעה לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לתובעים בגין ביטול רישיון עסק אשר ניתן לצמיתות.

2.   התובע, שלמברג זליג הינו בעל זכות חכירה  במגרש 94 בשטח של 941 מ"ר הידוע כגוש 6684-6685 ברח' ביאליק 17 ביהוד. בחלק הדרומי של המגרש בנו מר שלמברג ואשתו את בית המגורים ובחלק הצפוני של המגרש הקים מר שלמברג במו ידיו נגריה. הנגרייה פעלה במקום זה מאז שנת 1960. בשנת 1976 ניתן לנגריה רישיון עסק לצמיתות. בשנת 1995 הודיעה הנתבעת על ביטול רישיון זה. בשנת 2000 העתיקו התובעים את הנגריה למבנה אחר בישוב גבעת כוח ולאחר מכן העבירו את הנגרייה פעם נוספת לראשל"צ. התובעים טוענים כי הנתבעת ביטלה את רישיון העסק שלא כדין ובעקבות ביטול זה הם נאלצו להעתיק את פעילות הנגרייה ובכך נגרמו להם נזקים בסכום של 2,500,000 ש"ח.

3.   הנתבעת , עירית יהוד מונסון מכחישה את טענות התובעים ואת הנזק שנגרם להם. הנתבעת שלחה הודעת צד' ג' כנגד חברת הכשרת הישוב אשר ביטחה את הנתבעת בביטוח אחריות מקצועית וביטוח אחריות צד ג' וכנגד הראל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הראל"), אשר ביטחה את הנתבעת בביטוח אחריות מקצועית.

העובדות

4.   בשנות השמונים קידמה הנתבעת  תכנית להעתקת שטחי עסקים בתחומה לאזורים מיוחדים. מר שלמברג הסכים למעבר ובלבד שיוקצה לו מגרש חליפי המתאים לצרכיו. העיריה ניהלה מו"מ מול מינהל מקרקעי ישראל אך יוזמה זו לא נשאה פרי.

5.    ביום 19/1/95 הודיעה הנתבעת  על  ביטול רישיון העסק לצמיתות שניתן לו.

מר שלמברג  פנה אל הנתבעת בדרישה שתחזור בה מהודעה זו אך פנייתו לא נענתה. בשנת 1995 הגיש מר שלמברג ערעור על החלטת הנתבעת לבטל את רישיון העסק שניתן לו. ביום 22/5/03 ניתן ע"י כב' השופטת נ. דסקין פסק הדין אשר קיבל את עתירתו (להלן: "פסק הדין").

6.   בפסק הדין נדחו נימוקי הנתבעת לביטול הרישיון  ונקבע, בין היתר,  כי נפלו פגמים בהליך הביטול, לרבות פגיעה בזכות הטיעון של המערער, כי לא נערך איזון ראוי בין האינטרסים של המערער לבין האינטרסים של השכנים, כי הנתבעת לא ערכה בדיקות באופן מעמיק טרם לקבלת ההחלטה. עוד נקבע כי ההחלטה לביטול הרישיון התקבלה בחוסר סבירות, תוך אפליית המערער לעומת עסקים אחרים שפעלו במקום ותוך פגיעה באינטרס ההסתמכות של המערער.

7.   הנתבעת הגישה ערעור על פסק הדין וביום 15/11/06 הגיעו הצדדים להסכמה כי פסק הדין יעמוד על כנו, כי מר שלמברג לא יפעיל עוד נגריה במקום אך הסכמה זו אינה מונעת ממנו הגשת תביעה בגין הנזקים שנגרמו לו.

8.   התביעה שבפני הוגשה ביום 12/6/07. במהלך ניהול התביעה נפטר מר שלמברג (להלן : "המנוח"). בניו,יורשי עזבונו,התובעים 1-2 הצטרפו להליך.

טענות התובעים

9.   התובעים מבססים את עילת התביעה על שלוש עוולות: רשלנות ע"פ סעיפים 35-36 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], הפרת חובה חקוקה לפי סעיפים 63-64 לפקודה ומטרד ליחיד לפי סעיף 44 לפקודה.

10.  התובעים טוענים כי נגרמו להם נזקים אלו:

       הוצאות ישירות בגין העתקת הנגרייה- 700,000 ש"ח.

       הוצאות שוטפות לאחר העתקת הנגרייה (שכירות, הפרשי ארנונה ,פינוי אשפה, הוצאות נסיעה 

       שכר עובדים, הוצאות תקשורת וביטוח ועוד) - 2,000,000 ש"ח.

       נזק מימון או נזקים פיננסים-500,000 ש"ח

       פגיעה במוניטין-1,000,000 ש"ח.

התובעים מציינים כי תקופת החישוב המינימאלית הנה ממועד המעבר, חודש יוני 2000 ועד מועד מתן פסק הדין בערעור ביום 15/11/06. התובעים מעמידים את סכום התביעה על 2,500,000 ש"ח.